(ה) ושני תולעת. לשון של צמר צבוע שני:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · מצורע · פרק א · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכורכן בשירי לשון. בזנב הלשון דבעינן שיהו באגודה כדכתיב "את הצפור החיה יקח אותה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור וגו'", הרי לקיחה לצפור בפני עצמה ולקיחה לעץ ארז ואזוב ושני תולעת לעצמה, "וטבל אותם ואת הצפור וגו'" – טבילה אחת לכולן, אלמא שלשתן היו באגודה וצפור לבדה:
ומקיף להם. סומך אותה להן [כדאמרינן מצוה לתרום מן המוקף]:
ראשי כנפים וראש הזנב משל שניה. של צפור החיה:
וטובל ומזה. אבל לא היתה באגודה עמהן:
בדם יכול בדם ודאי. היינו שהטבילה יהיה בדם גרידא מבלי מים כלל:
אי מים. כלומר ומקרא דאמר על המים שומע אני דיהיה כולו מים שיהיה הרבה מים שיהיה הדם בלוע בו ובלתי ניכר בו כלל:
תלמוד לומר בדם. דמשמע שהטבילה יהיה בדם:
שיערו חכמים רביעית. מים ניכר בהם דם הצפור ואף דמראית דם ניכר אפילו ביותר מרביעית כדמוכח לקמן בפ"ז ניכר דקאמרינן הכא אינו מראה לחוד אלא ממשות הדם כדמשמע פשטיה דקרא "וטבל אותם בדם" (קרבן אהרן ובשם התוספות):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e