קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרשה ב · פסקה 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(יא) מן הצאן. ולא כל הצאן להוציא את המוקצה שהקצוה לתקרובת עבודה זרה:
2
להוציא את הנוגח. את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים דלא נסקל:
3
אם נאמר רובע למה נאמר נוגח. הרי שניהן שוין בסקילה כשיש עדים:
4
רובע עשה בו אונס כרצון. אף על גב שבא עליה אדם לאונסה דכתיב "ואת הבהמה תהרוגו":
5
נוגח לא עשה בו אונס כרצון. דתנן (בבא קמא לט, א) שור האצטדין (שמלמדין אותו ליגח) אינו חייב מיתה דכתיב "כי יגח" ולא שיגיחוהו אחרים:
6
נוגח משלם את הכופר לאחר מיתה. דאף על פי שנסקל, בעלמים משלמים כופר:
7
רובע וכו' לאחר מיתה. אם רבע שור לאשה וקטלה על ידי הרביעה. ולא דמי לקרן דקרן כונתו להזיר והאי כונתו להנאת עצמו [גמרא שם]:
8
נעבד שלו אסור של אחרים מותר. דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e