קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרשה א · פסקה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(ב) כי יהיה מן הדבור ואילך. מדלא כתיב "כי יזוב" וכתב "יהיה" לשון עתיד משמע מעת שדיבר אל בני ישראל אבל הראיות שראה מקודם כמאן דליתא דמיא:
2
ק"ו. כמו ועוד ק"ו:
3
שטימא בהם אנסים. כגון מחמת מלחת או דברים אחרים המזיקין את האבנים:
4
פטר בהם לפני הדיבור. כדלעיל בפרשת נגעים פ"א הלכה ב':
5
זבים שלא טימא בהם אנסים. כדלקמן בהלכה ז':
6
אלא בכהן. שצריך לזה אמירת כהן כדלעיל שם בפ"א הלכה ט':
7
בכל אדם. היינו מעצמם ע"פ הדין שיאמר לו מי שהוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e