(א) אהרן עצמו מנין. כל כה"ג בכלל (ר"ש):
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · אמור · פרק ד · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תלמוד לומר והוא. דהאי "והוא" יתר הוא, דהו"ל לומר "איש איש מזרע אהרן צרוע או זב", אלא ד"והוא" אתי לרבות על אהרן עצמו:
בקדשים לא יאכל וכו'. פי' דהאי "מזרע אהרן" יתר הוא, דהא בזרע אהרן הכתוב מדבר, אלא ללמד דזרע אהרן הוא דלא יאכלו מקדשים הראוים להן, דהיינו תרומה, עד יערב השמש עליהם, דהאי "אשר יטהר" בהערב השמש קאמר כדלקמיה. אבל ישראל אוכלין במעשר שני הראוין להן לאכילה אפילו טבולי יום אבל טמאים ממש לא דהוא גם כן קודש ועל זה כתיב "ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים" וכדאמרינן ביבמות דף ע"ד:
אין טמא נפש אלא במגע. פי' אין טמא נפש מטמא אלא במגע אם נגע בו אדם וכלים אבל לא במשא לפיכך כתב "הנוגע בו":
ת"ל או איש. דהאי "או" ריבויא הוא לרבות שהנוגע דומה לרואה שאם נגע במשהו טמא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e