(טז) כהן שבקי בנגעים. היינו בשאת וספחת ובהרת:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · מצורע · פרק ה · פסקה 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בקרחת אבל לא באדם. קשה דכולהו הני דקחשיב עד כה הלא באדם נינהו ואולי דר"ל בשאר נגעי אדם היינו שחין ומכוה. והגר"א גריס בהדיא "אבל לא בשחין ומכוה":
הכי גרסינן בבגדים אבל לא בבתים. וכן איתא בילקוט:
תלמוד לומר זאת התורה וגו' להורות. ללמד שלא יורה לאחרים עד שיהיה בקי בכל זה:
ולמה בא להורות ביום. הוא דרש הסמיכות של "ביום" לתיבת "להורות":
עד שיורנו רבו. היינו שאף על פי שהוא תלמיד ותיק ויודע ומבין את הכל מדעתו אינו רשאי להורות ולעשות מעשה עד שיורנו רבו ומפיק זה גם כן מדכתיב "זאת התורה וגו'" היינו אף על פי שהוא בקי בכל זה לא יעשה עד שיורנו רבו וזהו מה דכתיב "להורות" (ראב"ד):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e