(י) והקטירו אותו והקטירו והקטירם. בבן הבקר ובכבש ובעז, כל אחד בשינוי לשון. ובא ללמד:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרשה יד · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אותו כשר. קאי אדלעיל דמיירי בכשר:
חלבים בחלבים. היינו חלבים של קרבן זה בחלבים של קרבן אחר:
כולם כאחד. שלא יפסיק בהקטרתם:
נאמר כאן אשה. בבן בקר:
נאמר למטן לחם. בכבש כתיב גם לחם ללמד שגם אימורין קרויים לחם ונ"מ לבעל מום המקריב שעובר בלאו "את לחם אלהיו לא יגש להקריב":
נאמר למטן ריח ניחוח. היינו בעז כתיב "לחם אשה" וגם "ריח ניחח" אבל לא נאמר בו "להשם" כמו בכולן:
לגזירה שוה. שבין בבקר ובין בכבש ובין בעז בעינן בהקטרת אימורין שיהא לשם אישים לשם ריח לשם ניחוח לשם השם (כמו דדרשינן בזבחים (דף מו:) לענין זביחה, עיי"ש). וגם שכולן קרויים 'לחם':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e