(ג) שהוא מן הצואר. דלא תימא מזנבו או מלבו:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרק ו · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא לפי שנאמר "והפשיט את העולה ונתח וכו' וערכו וכו' נתחים שהיו בכלל הפשטה.. היינו דהוה אמינא מי הם הקרויים נתחים שצריך להעריך אותן על העצים – אותן שישנן בכלל הפשטה כדכתיב "והפשיט..ונתח". וגבי עריכה דכתיב גם כן נתחים – בנתחים הנפשטים משמע:
ומנין. לרבות בכלל עריכה גם את הראש שאינו בכלל הפשטה שהרי הותז משחיטה קודם הפשטה דכיון דנחתכו סימנין קרי ליה הותז מפני שכל חיותו תלוי בהן וכמאן דמנח בדיקולא דמיא ובכלל הפשטה אינו אלא קרב כמות שהיא כדאמירנן בזבחים (דף פה עיי"ש) ומדקאמר את הראש שכבר הותז מכלל דשחיטה מן הצואר דאי לאו הכי במאי הותז:
ת"ל את ראשו ואת פדרו וערך. הנה בגמרא הקשו דהיה להברייתא לסיים "תלמוד לומר את הראש ואת הפדר" והוא מסיים בקרא אחרינא, ומשני אין הכי נמי דצ"ל בברייתא "תלמוד לומר את הראש ואת הפדר", וראשו ופדרו מיבעי ליה לכדתניא לעיל שהם קודמין בעריכה לכל האברים אך הברייתא קצרה בלשונה. ובזה תבין מה שהגיה הגר"א "תלמוד לומר את הראש ואת הפדר" כמסקנת הגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e