(ב) מדמה ולא מדם קדשי קדשים. כגון דם זבחי שלמי צבור ואשם אם ניתז על הבגד אין טעון כבוס:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · צו · פרק ו · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והלא דין הוא. להיפך ולכך אצטריך למעוטי:
שלא שוו לחטאות החצונות למריקה ושטיפה. דדבר זה אין שייך אלא בדבר הנאכל:
שוו להם לכבוס. דאתרבו מדכתיב "תורת החטאת" כנ"ל בריש הפרשה:
ק"ק ששוו כו' למריקה ושטיפה. כדלקמן בפרק ז':
תלמוד לומר מדמה. לאפוקי מקל וחומר, ואף על גב דאוקימנא לעיל "מדמה" למעוטי פסולה – תרתי שמע מינה:
הכי גרסינן מדמה ולא מרוטבה. שאם ניתז רוטבה על הבגד אין טעון כבוס דהוה אמינא תיתי בקל וחומר מדם:
שאין טעון מריקה ושטיפה. דאינו נאכל:
הרוטב שטעון מריקה ושטיפה. דרוטב כבשר שויה רחמנא דכתיב "כל אשר יגע בבשרה יקדש" להיות כמוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e