(ט) יכול יביא היא ולחמה. פי' אחרי דלחם הוא טפל להתודה יכול שרשאי אף להביא לחם ממעשר:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · צו · פרשה ו · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תלמוד לומר שלמים אשר יקריב וכו'. פי' אשר יקריב הרי אתי ללחם כנ"ל והשוהו הכתוב לשלמים:
יכול יביא. לחמה מן המעשר כמו שפירש:
תלמוד לומר שלמים אשר יקריב. לחם דומיא דשלמים שלא נתחייב להביא מן החולין כלום כשפירש ואמר הרי עלי שלמים מן המעשר אבל בזמן שאמר וכו' שמיד נתחייב בה ובלחמה שאין תודה בלא לחם וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין, לכן אף על פי שפירש לחמה מן המעשר מיהדר הוא דבעי ולא מצי מיהדר ביה אפילו תוך כדי דיבור דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e