(טו) מביאין שבעה פרים. פר לכל שבט ושבט דלית ליה לר' שמעון גרירה וה"א ד"והקריבו הקהל" מוקי לה ר' שמעון לחייב על כל קהל וקהל דשבט אחד אקרי קהל:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה ד · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובית דין. הגדול שהורו להם מביאין עליהן פר והוא הדין לשבט אחד שעשה בהוראת בית דין הגדול דמביאין שני פרים פר לאותו שבט ופר לבית דין כדאמרינן בגמרא והא דנקט ז' לרבותא דאפילו בשבעה שבטים אין השאר נגררין על ידיהן לחייבן:
שנאמר כאן. גבי הקרבה קהל:
ולהלן. גבי העלם דבר נאמר קהל דכתיב "ונעלם דבר מעיני הקהל וגו' והקריבו הקהל":
מה קהל אמור להלן בית דין. דהא הוראה תלויה בבית דין דכתיב "ואם כל עדת ישראל ישגו" וע"כ ה"ק קרא ונעלם דבר מעיני בית דין:
אף כאן. והקריבו הקהל בית דין צריכין להקריב ומיהו צבור נמי חייבין דהא דכתיב "אשר חטאו והקריבו" לחיובי לצבור אתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e