קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרק ט · פסקה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(א) ואם טהרה מזובה כשתפסוק מזובה. פי' האי "ואם טהרה" אינו ר"ל שתטבול מקודם אלא האי "ואם טהרה" ר"ל לשון נקיות והפסקת טומאה ותיכף שתפסוק תספור לאלתר:
2
הכי גרסינן ולא מזובה ומנגעה. ועיין לעיל בריש פ"ה לגבי זב בביאורנו והוא הדין לגבי זבה:
3
ולא מלידתה וזיבתה. היינו דאם חל ימי לידתה כשפסקה מזיבתה אפילו הכי תספור הנקיים שלה דימי לידתה כשלא תראה בהם דם גם הם משלימין לספירתה ועיין בנדה (דף לז.) דפליגי בזה אביי ורבא ואביי לא גריס דבר זה בברייתא אלא מזובה ולא מנגעה בלחוד:
4
וספרה לה לעצמה. פי' מדכתיב "לה" משמע שהיא בעצמה נאמנת על זה כשאומרת שאינה רואה בהן דם:
5
בין מפוזרים. פי' דאם ראתה בינתיים תשוב להשלים ספירתה אחר שתטהר מראיה זו:
6
ואחר תטהר אחר אחר לכולם. פי' האי "אחר" משמע אחר לכל השבעת ימים ביחד שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e