(ו) והלא דין הוא אם מעטתים וכו'. כלומר למה הוצרך לומר "היא" בסוף פסוק כדי שיכלול שמן ולבונה למעט משניהם, היה לו לכתוב המיעוט בחד מהם, או בשמן או בלבונה, ואני אמעט אותם מאחד מהם וממילא יתמעט גם השני. דאם מעטתים כלומר אם יאמר המיעוט לגבי שמן ממילא נלמוד מקל וחומר לענין לבונה והוא הדין אם יאמר המיעוט לגבי לבונה ממילא נלמוד מקל וחומר לענין שמן:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרק טו · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הוא הדין אם מיעטתים וכו'. ר"ל באותו הדין יוכל לומר בהיפך, אם כתב המיעוט לגבי שמן הייתי אומר דהתורה השוה לגמרי ללחם הפנים וממילא נוהג בלבונה כמו בלחם הפנים. ואם כתב המיעוט לגבי לבונה הייתי משוה לגמרי למנחת נסכין וממילא נוהג בשמן כמו שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e