(ג) קרובים כרחוקים פסולים ככשרים. שאם היה זה שהפקדון אצלו קרוב לבעל הפקדון או שהיה פסול לעדות חייב בשבועת הפקדון דלענין זה ליכא לפלוגי בקרוב ופסול מידי:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרק יב · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחייב על כל אחת ואחת. כדתנן (שבועות לה, א) השביע עליו ה' פעמים וכפר חייב על כל אחת ואחת:
ושלא בפני בית דין. שאפילו כפר חוץ לבית דין נמי חייב דכתיב "וכחש בעמיתו" - כל דהו:
שלא עשה בו נשים וכו'. כדלעיל פרשה ח' פסקא ה':
ולא חייב אלא אחת. כדלקמן פסקא וי"ו ותנן לה בפרק שבועת העדות "השביע עליהם חמשה פעמים בפני בית דין וכפרו אינן חייבין אלא אחת":
בפני בית דין. שאינן חייבין עד שיכפרו בהן בבית דין דכתיב "אם לא יגיד" - במקום שאילו היה מגיד היה מועיל וזו היא בבית דין דוקא:
לא אם אמרת בפקדון. היינו אי לא כתיב גזירה שוה דמסיים לבסוף ליכא למילף מדינא משום דאיכא למיפרך מה לפקדון:
שלא עשה בו את המושבע. מפי אחרים ולא ענה אמן:
כנשבע. מפי עצמו דגבי שבועת הפקדון "אשר ישבע עליו לשקר" כתיב דמשמע מושבע מפי עצמו אבל מפי אחרים אין לנו:
ואת המזיד כשוגג. דמזיד בשבועת הפקדון פטור דילפינן ממעילה. נאמר שבועת הפקדון "ומעלה מעל" ונאמר במעילה "כי תמעול מעל". מה להלן מזיד פטור אף כאן מזיד פטור:
שעשה בו את המושבע כנשבע. דבהדיא כתיב "ושמעה קול אלה" דהיינו מושבע מפי אחרים וכל שכן מפי עצמו דחייב:
ואת המזיד כשוגג. מדכתבה רחמנא לעדות גבי שבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו ובכולן כתיב "ונעלם" ובשבועת העדות לא כתיב "ונעלם" לחייב על המזיד גם כן:
ולהלן. בשבועת הפקדון:
מה נפש כי תחטא אמור להלן. בפקדון ובתשומת יד וגזל ואבידה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e