(ב) מן הדיבור ואילך. דאי לאו כן "אשר היא זבה" היה לו לכתוב:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרשה ד · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפילו זבה מכל מקום. דאפילו יהיה הדם זב מפיה או מחוטמה יהא טמא:
תלמוד לומר. בויקרא כ' "והיא גלתה את מקור דמיה", ד"את דמיה" היל"ל, ואמר "מקור" להורות דאין הדם מטמא אלא הבא מן המקור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e