(ט) ועוד שאלם רבי עקיבא – כצ"ל:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרק א · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבר המדולדל. תלוש רובו ומעורה קצת:
מהו. אם נחשוב אותו כאילו כבר נטל לגמרי ומטמא טומאת נבלה משום אבר מן החי:
המדולדל באדם. שגם שם אם היה נתלש לגמרי מטמא כמת ומפני שלא נתלש לגמרי אמרו שהוא טהור וקל וחומר לענין בהמה וכדלקמיה:
מוכי שחין עושין. שהיו רוצין שלא יהיה מאוס ברגל באבר המדולדל אף שהוא עדיין טהור:
כשערה. דאם היה הרופא חותכו לגמרי היה מטמא לרופא:
ותוחבו. החולה בעצמו בסירה המחובר לקרקע או לכותל והחולה נשמט ממנו ואז ממילא נשמט לגמרי ולא יצטרך ליגע בו:
שהדברים קל וחומר. ומה אדם – שמטמא מחיים (כגון זב או מצורע) – אבר המדולדל בו טהור, קל וחומר לבהמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e