חפץ חיים על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרק ו · פסקה 5

(ה) אף על מקצתו. גם כן טמא כולו דהיל"ל "בו", ד'בו' משמע על כולו, אבל "עליו" כאשר יהיה על מקצתו הוא עליו כמו כאשר יהיה בכולו:

מה שכבת זרע האמור למטה כברייתה. היינו מה דכתיב "ואיש אשר ישכב את אשה שכבת זרע" כברייתה, שלא נשתנית מכמות שהיתה ולא נסרחה שכן משמע "אשר ישכב שכבת זרע" שהוא שכבת זרע בשעת השכיבה שלא היה בו עדיין שינוי, אף שכבת זרע דמטמא הבגדים כברייתו:

פרט לשכבת זרע שנסרחה. בשבת פרק רבי עקיבא מוקי לה בשפרשה מן האשה כגון פולטת שכבת זרע שקבלה מן הזכר דמסרחה מפני שמחממת בגופה אבל פירשה מן האיש מטמאה תמיד כל זמן שהיא לחה:

מכאן אמרו וכו'. ממאי דאמרינן שכבת זרע שנסרח אינו מטמא אמרו וכו':

הפולטת שכבת זרע וכו'. הנה השכבת זרע אם תפלטנו ולא תשתנה הנה היא כמו רואה שכבת זרע וטמאה ופליגי הני תנאי בכמה מן הזמן תצא ממנה השכבת זרע ותהיה טהורה לפי שבזה הזמן נפסד מגדר הזרע שאינו ראוי שוב להזריע. ודע שעונה הוא עת מהזמן, או יום שלם או לילה שלמה:

ביום השלישי טהורה. כגון ששמשה ביום החמישי ופלטה בשבת, ל"ש אם שמשה בתחלת ליל ה' דאישתהי ד' עונות שלמות – ליל ה' ויום ה', ליל וי"ו ויום וי"ו, לא שנא אם שמשה יום ה' קודם שחשכה דלא אשתהי בגופה אלא מקצת יום ה' וליל ששי וששי, דליכא אלא ב' עונות שלמות, אם פלטתו ביום שבת טהורה דבתר ימים אזילנן ולא בתר עונות ומקצת היום ככולו והרי אית לה מקצת יום ה' ויום וי"ו כולו ומקצת יום שבת והו"ל שבת יום ג' וטהורה:

ר' ישמעאל אומר פעמים שהם ד' עונות וכו'. בא לחלוק ולומר דפולטת בג' לשימוש טמאה אבל פולטת בד' טהורה ולזה אמר פעמים שהם ד' עונות שלימות כגון אם שימשה יום ד' עם חשיכה, פליטתה טמאה, עד תחלת ליל שבת דהוו להו ד' עונות שלימות – ליל ה' ויום ה', ליל וי"ו ויום וי"ו, והם ד' ימים – יום ד' ויום ה' ויום וי"ו ויום שבת הרביעי, דמקצת היום ככולו. ופעמים שהם ה' עונות כגון אם שימשה תחלת יום ד'. ופעמים שהם וי"ו עונות כגון אם שמשה בתחלת ליל ד' בין השמשות:

רבי עקיבא אומר לעולם ה'. רבי עקיבא פליג אתרוויהו וסבירא ליה דלא אזלינן בתר ימים אלא בתר עונות: