(ג) פרט לבית הסתרים. ד"לכל מראה" משמע שצריך שיראהו להדיא ולא שיעמיק לראות:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · תזריע פרשת נגעים · פרק ד · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כעודר לבית הסתרים. עודר שוחה ומה שנראה ממנו באותו מקום הוא ראוי לקבל נגע:
מוסק. זיתים הוא המרים זרועו ומלקט זיתים ולפי שהזית אינו גבוה כשאר אילנות ואדם מלקט אותן מן הקרקע בהרמת זרועותיו, לפיכך שיער בזית תחת השחי מה שאין כן בשאר אילנות שאדם עולה בהם ומלקט אותם בלי הרמת זרועותיו:
כעורכת. העיסה שהיא שוחה ומה שנתגלה אז לא נחשב לבית הסתרים וראוי לקבל נגע:
תחת הדד. היינו לענין מה שיהיה לה מהנגע תחת הדד דמה שנראה בהיותה מניקה את בנה אינו בית הסתרים:
כאורגת בעומדים לשחי וכו'. במגבהת ידה הימנית לארוג בעמידה ומגלה בית השחי שלה:
כטוה פשתן. שדרך הטוה להגביה ידה השמאלית:
כך נראה להתגלחתו. ביום טהרתו שצריך לגלח את כל שערו דמה שאינו מטמא בנגעים משום בית הסתרים אין צריך גילוח כדדריש לקמן מגבות עיניו. מה גבות עיניו נראה אף כל שערו הנראה, פרט לבית הסתרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e