קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · תזריע פרשת יולדת · פרק ד · פסקה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(א) הכי גרסינן יכול אף ללידה ולזיבה תביא וכו'. ובפרק ב' דכריתות פריך "אלא מעתה אכלה חלב וילדה הכי נמי דאינה מביאה אלא קרבן אחד?!" (פי' היכי סלקא דעתך שיהיה לשניהן קרבן אחד הלא ענין אחר הוא) "אלא אימא הכי יכול אף על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת תלמוד לומר זאת". ופירושו, אחר שאמרנו למעלה תורת היולדת ריבויא הוא – ליולדת כמה ולדות דסגי בקרבן אחד יכול שנרבה להצטרף גם אלו שני הלידות לקרבן אחד. תלמוד לומר זאת דהוא מיעוט למעט באופן זה ואף דדרשו כבר לעיל בריש פרק ג' לבן לחייב על כל בן ובן, אתא חד לריבויא דאפילו היה זה בחד עיבור שנתעברה בתאומים אלא שנשתהה הולד שני ונולד לאחר מלאת וסלקא דעתך דכחד דמי. קמ"ל. (גמרא דף י.):
2
לזכר או לנקבה להביא וכו'. דהאי "או" יתירא הוא דהוה ליה לומר "לזכר ולנקבה" ואתא לרבות לידה אחרת שאינו לא זכר ולא נקבה:
3
סנדל וכו'. עיין לעיל בריש הפרשה הלכה ו':
4
אין אומרים לה ללוות. ד"ידה" כתיב:
5
ולא לעסוק באומנותה. שתרויח כדי שתביא הקרבן בעשירות ד"לא תמצא ידה" משמע דכיון שעתה אינה יכולה להביא קרבן עשיר, תביא קרבן עני:
6
צורכין. היינו נסכים שלו:
7
תלמוד לומר די שה. דהוה ליה לכתוב "לשה" וכתב "די שה" משמע כל הענינים הצריכין לשה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e