(ג) אינו אומר והבאתי מורך בלבבכם אלא והבאתי מורך בלבבם וכו'. זו היא גירסת הראב"ד, ונדחק בביאורו עי"ש. ובזית רענן מסכים לגירסא זו ופירשו דהכי קאמר: דהנה בקרא מתחיל בלשון נוכח ואמר "והנשארים בכם" ומסיים בלשון נסתר - "בלבבם", והול"ל מורך בלבבכם. אלא הכי קאמר שאתן מורך בלב אויביהם שלא ירדפו אותם ואפילו הכי ינוסו ישראל מפני אימה ופחד. וזהו שמסיים "ורדף אותם קול עלה נדף". עכ"ל:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · בחוקתי · פרק ז · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויש עוד גירסות, עיין בקרבן אהרן:
והנכון יותר מכולם גירסת הגר"א דגרס "אינו אומר והבאתי מורך בם אלא והבאתי מורך בלבבם":
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e