(ד) וילדה פרט לשילדה וכו'. דתיבת "וילדה" יתר הוא דהא כתיב "כי תזריע" אלא להורות דבר אל בני ישראל וידלה, ר"ל מעת שתדבר ויצטוו על זה אבל מי שילדה מקודם איננה טמאה למפרע:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · תזריע פרשת יולדת · פרשה א · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
או יכול שאני מוציא את שעיברה לפני הדבור. דהייתי דורש דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע - שהזריעה גופא דהיינו תחלת היצירה צריך להיות אחר הדבור דוקא ואז היא טמאה:
ממקום שמזרעת. מדכתיב "אשה כי תזריע וילדה":
פרט ליוצא דופן. שעל ידי סם נפתחו מעיה ונתרפאת:
הרי הוא כילוד. לענין טומאת לידה והקרא ד"כי תזריע" לדידיה אתא לאורויי דאפילו הולד נימוק כעין זריעה אמו טמאה לידה:
שהוא פטור מחמש סלעים של בן. דפטר רחם אמר רחמנא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e