(יב) ידעו שהורו וטעו. אם נודע להם שטעו בהוראה בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה ד · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא ידעו מה הורו. אם בחלב אם בדם. כגון שהורו בית דין היתר באחד מהם ועשו הקהל על פיהם ואכלו שוגגין חלב ודם, חד בשגגת מעשה בלבד וחד בהוראה. ואחר כך ידעו שהורו שלא כראוי אכן לא נודע להם באיזה מהן הוא שהורו היתר, אם על החלב או על הדם:
תלמוד לומר ונודעה החטאת. דצריך שיוודע החטא שידעו על מה הורו, אם על החלב או על הדם:
לא שיוודעו החוטאים. דלא סגי בידיעה דחוטאים. דאף על גב דממה נפשך חטאו בהוראה – אפילו הכי, כיון שלא נתברר להם אותו החטא שעשו בהוראה מה הוא, פטורין. ועיין בהוריות דף ה' בגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e