(ד) יכול לא ישיבנו כל עיקר. תלמוד לומר את העושק. כצ"ל (הגר"א). ור"ל ד"את" ריבויא הוא (ועיין תוס' שאנץ מה שנדחק מאד בפירושו לפי גרסתנו וגרסת הגר"א הוא כפשוט ומאי עינים):
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה יג · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הפיקדון. מיותר:
מה תלמוד לומר אשר הפקד אותו מתחיל ענין אחר:
כל זמן שעמו ישיבנו. ואינו יוצא במה שיחזיר לו דמיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e