(ה) הוא. מלה יתירה היא דהוה ליה למכתב "אם כשב מקריב". ולזה אמר דבא להורות דוקא הוא היחיד מקריב נדבה ולא הציבור:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרק יח · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שכן הוא מביא וכו'. והם שלמי כבשי עצרת, וכיון דמביאין צבור מהן חובה היל"ל שיביאו מהן גם כן נדבה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e