(א) מטמא בשר הקדש במשא. כגון שהסיטו במקל והיינו אפילו אותו שבעלמא אינן מטמאין במשא הכא משום חומר הקדש טמא:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · צו · פרשה ט · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאין טבול יום מטמא במגע. שהרי אף לכתחלה כשר להתעסק בפרה כדאמרינן ביומא (דף מא.) שטבול יום כשר בפרה:
הטמא מטמא במשא. כדתנן בפרה "כל הטעון ביאת מים מטמא את מי חטאת ואפר פרה במשא ומגע":
בשר קדש שטבול יום מטמא במגע. שאפילו טבל והעריב שמשו אסור בקדשים כ"ז שלא הביא כפרתו כדתנן טבל ועלה וכו' הביא כפרתו אוכל בקדשים וכ"ש טבול יום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e