(ה) מה תלמוד לומר. מאחר שעתיד לכתוב ונוקב שם ה' יומת, לכתוב איש איש כי יקוב שם ה' ונשא חטאו ויומת:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · אמור · פרק יט · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם המיוחד. הוא שם בן ד' אותיות דיו"ד ה"א, והיינו שם המיוחד דעליה כתיב "זה שמי לעולם":
ת"ל כי יקלל אלהיו. דהיינו כינוי וסמיך ליה מיתה - ונוקב שם ה' יומת, ופי' הכתוב כי יקלל אלהיו ונוקב שם ה' שניהם מות יומת, ר"ל כל אחד משניהם:
על שם המיוחד במיתה. ד"מות ימות" לא קאי אלא א"ונוקב שם ה'":
ועל הכינויין באזהרה. ד"אלהים לא תקלל" שהוא קודש וקרא ד"איש איש כי יקלל אלהיו" שהוא כינוי על זה אמר "ונשא חטאו" שהוא כרת כדאמרינן דאיכא כרת בכינויין והא דאמרינן באזהרה למעוטי מיתה ולא מכרת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e