(א) והביא יכול לכתוב, וכתיב "והביאה", שלא יביאנה חציים, דאף שבכהאי גוונא מקריב חביתין בחצאין, נדבה אינו יכול להביאה לחצאין, לא הוא ולא אחרים:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרשה ט · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הא אם אמר. כלומר מעתה למדת דאם אמר הרי עלי מנחה של שני עשרונים – לא יביאנה בשני כלים מאחר שקבעם במנחה אחת קרינן ביה והביאה כולה ביחד:
אפילו רבואות וכן וכו'. כלומר כל מה שהם יכולים לעסוק במנחה עוסקים ומצותה בכך כגון אחד מגיש ושלשה יכולים לעסוק בקמיצה, אחד אוחז הכלי שהמנחה בתוכו ואחד קומץ ואחר תופש את הכלי שרת שמקדש בו את הקומץ כדאמרינן במנחות דף זיין (דף ז.) ואחד נותנו לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע למזבח ואחד מולחו ואחד מקטירו. [ר"ש משאנ"ץ]:
שהקמיצה מצות כהונה. ואינה כשרה בזר:
שלא קבע לה צפון. שעולת העוף היה מולק בקרן דרומית מזרחית כדתנן בפרק ק"ק (זבחים סד, ב) אף קמיצה אף על גב דלא קבע לה צפון דכתיב "וקמץ משם" ממקום שרגלי הזר עומדות גם כן צריך כהן:
שקבע לה מזבח. שמולק ונותן דמה למזבח מה שאין כן בקמיצה שמקדש קומץ בכלי שרת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e