קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה א · פסקה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(ב) ומה אם עכו"ם החמורה. שהיה בדין שלא ישאר בעונו אלא יבוקש לו תקנה כשעשה תשובה – עם כל זה לא עשה בה את הזדון כשגגה דהא כתיב בפרשה שלח "ואם נפש אחת תחטא בשגגה":
2
מצות הקלות. והם המצות שחייבין על זדונן כרת דקלות נינהו לגבי עבודה זרה, אינו דין וכו', ואם כן למה הוצרך קרא למעט זדון:
3
הן. ר"ל אמת שעבודה זרה יש לה חומר אבל בזה גופא יש לסתור קל וחומר שלך:
4
אם הונח זדונה של ע"ז. שלא התרו בו ליום הכפורים מפני שהיא חמורה וע"כ לא יספיק לכפר עליה קרבן חטאת אלא ימתין עד יוה"כ:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e