(ו) שעיר ולא שעירת עזים. היינו אפילו אם לא מצא שעיר אינו יכול להביא שעירה:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה ו · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והלא דין. דיביא שעירה ולזה אצטריך קרא למעוטי:
ולא חילופה – לא גרסינן שהוא כתוב אחר כך:
שלא שוה וכו' לקרבן יום הכפורים. שהוא מביא כשבה או שעירה וביום הכפורים מביאין שעיר לה' בשביל כלל ישראל:
שוה על כל המצות לקרבן מצוה יחידות. (יחידות נקרא קרבן שהוא מביא על איסור ע"א שהוא כנגד יחידו של עולם) דבכל המצות מביא שעירה ואף על עבודה זרה מביא שעירה:
נשיא ששוה קרבנו וכו'. דגם הוא מביא שעיר:
אינו דין שישוה קרבנו וכו'. שיהיה יכול להביא שעירה אם לא ימצא שעיר:
ששוה קרבנו לקרבן יום הכפורים. שעל חטאתו מביא פר כמו כהן גדול ביום הכפורים:
ולא שוה קרבנו על כל המצות כו'. דבעבודה זרה מייתי שעירה ובשאר מצות אינו יכול להתכפר בשעירה כדממעטינן לעיל (פרשה ג' פסקא ג'):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e