חפץ חיים על ספרא · תזריע פרשת יולדת · פרק ד · פסקה 3

(ג) כל מקום שנתחלפה חטאת. כגון מטמא מקדש:

הקדים חטאת לעולה. דכתיב ביה "אחד לחטאת ואחד לעולה" משום דעיקר חטאת היא:

וכאן. ביולדת שנתחלפה עולת בהמה לעוף כתיב בה "אחד לעולה ואחד לחטאת":

כל שהיא באה על חטא. מטמא מקדש:

כאן. ביולדת שאין באין על חטא ב"א לטהרה כמו שכתוב בקרא:

ששנים באים תחת חטאת. במטמא מקדש ואנו שוקלים זה כנגד זה חטאת קודמת שהיא העיקר:

וכאן. ביולדת שאין בא תחת הבהמה אלא עוף העולה דאילו בעשירות נמי היה באה עוף לחטאת עם עולת בהמה עולה קודמת. וכל זה נתן הברייתא טעם למה כתב שם חטאת קודם וכאן כתב עולה קודם. ובפרק כל התדיר (דף צ.) מסיק דרק למקראה הקדימה הכתוב כלומר שכתוב בפסוק קודם אבל ודאי חטאת קריבה קודם ויש מפרשים "למקראה" – לקרות שם לעולה קודם לחטאת כשמקדישה:

דבר אחר מה תלמוד לומר אחד לעולה. פי' והלא בכל מקום נאמר "אחד לחטאת ואחד לעולה":

לפי שנאמר וכו'. כלומר דקיימא לן שצריך להביא שניהם החטאת והעולה ממין אחד, או תורים או בני יונה, כדתנן בפרק ב' דקנים, והשמיענו הכתוב במה שהקדים בכל מקום לכתוב "אחד לחטאת ואחד לעולה" שאם עבר ושינה (שהביא תור לחטאת ואחר כך בן יונה לעולה) שצריך לחזור ולהביא תור לעולה. ובעניננו שהקדים עולה לחטאת ללמדנו שכן אם עשה הדבר בהיפך – שהביא תחלה בן יונה לעולה ואחר כך שינה והביא תור לחטאת – צריך לחזור ולהביא ממין העולה לחטאת. וזהו מה שסיים הברייתא "תלמוד לומר אחד לעולה ואחד לחטאת":

הכי גרסינן דבר אחר הביאה חטאתה וכולי, וכן איתא בילקוט:

עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה. פליג אתנא קמא וסבירא ליה דבכל גווני מקדמינן לחטאת וטעמו דכתיב "אחד לעולה ואחד לחטאת וכפר עליה" כלומר אחר הכפרה הכל הולך והיא החטאת, בין מוקדמת בין מאוחרת [כן פירש הראב"ד טעם לברייתא זו]:

הולכים אחר הראשונה. סבירא ליה כתנא קמא:

ואחד לחטאת וכפר. דחטאת מכשירה לאכול בזבחים: