(יב) אי והנותר יכול אם הותירו כולו וכו'. דהוה אמינא "והנותר" היינו הנותר מאכילתו שלא אכלו כולו ביום הראשון כעין מה שכתוב "ותאכל ותשבע ותותר", אבל אם לא אכל כלל ביום הראשון לא מצי לאכלו ביום שני:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · צו · פרק יב · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תלמוד לומר יאכל ואפילו כולו. דהאי "יאכל" בתרא יתירא הוא דהוה ליה לכתוב "וממחרת הנותר ממנו":
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e