(ג) חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו מה תלמוד לומר. פי' שאם בא לחייב אותנו באכילת מצה הרי כבר אמר בפרשת בא שבעת ימים תאכל מצות, וגם יש לנו ראיה מקרא אחר שהם כולם רשות לבד מלילה ראשונה כמו שמסיים יכף, ואם כן ע"כ מקרא זה בא ללמד שאין יוצאים רק במצה הנאכלת כל שבעה כמו שמסיים בהלכה ד' וזהו מה שמסיים לפי שנאמר וכו', והוא הכל מאמר אחד עד אם כן למה נאמר וכו' בהלכה ד':
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · אמור · פרק יא · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שביעי בכלל היה. בכלל מה שאמר הכתוב שבעת ימים תוכל מצות, ויצא מן הכלל בהאי קרא דששת ימים כתיב, ללמד שהשביעי היא רשות ולא ללמד על עצמו לבדו יצא אלא על הכלל כולו דכל הששת ימים הם גם כן רשות ואינו מצוה אלא שלא לאכול חמץ ויכול לאכול בשר וירקות. וזו אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן (רשב"ם בפרק ערבי פסחים):
תלמוד לומר עליו תאכלו מצות. בפרשת ראה והאי עליו היינו על הפסח והתם בודאי הוזקק לאכול מצה דכן הוא מצות הפסח. ובגמרא הנ"ל יליף לה מדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו והיינו הך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e