(ז) ולא הצבור. שאין הצבור נכרתים על ידו. ואפילו היה ביכולתם למחות שנענשים על זה - אבל כרת אין חייבים. ויש מפרשים "ולא הצבור" היינו אם עבר הצבור על זה העון אף שבודאי נענשים, מכל מקום אין נכרתים:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · צו · פרק יד · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ההוא. משמע שיהא בהוייתו ובישוב דעתו:
ולא מוטעה. היינו 'אומר מותר', דקרוב למזיד הוא, אימא אי לא מייתי קרבן ליהוי בכרת - קמ"ל:
בשלום. ואין עליהם עונש של כלום. והיינו כשאין בידם למחות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e