(ג) יושביה בזמן שיושבין עליה. מתחלה דרש ממלת "יושב" שצריך להיות יושבין עליה, ואח"כ דרש מדכתיב "יושביה", ואח"כ דרש עוד מדכתיב "לכל יושביה". זהו תמצית הברייתא. ועתה נבארה:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · בהר · פרק ב · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא בזמן שגלו מתוכה. היינו שכל ישראל גלו או רובן:
הכי גרסינן יכול יהיה היובל נוהג ת"ל יושביה בזמן שיושביה כתיקונה ולא בזמן שהן מעורבבין. [הגר"א וכן איתא בערכין דף ל"ב ע"ב]. ובאמת ממקרא זה לבד היינו אומרין דוקא שמעורבבין כולן או רובן דוקא ולא מקצתן, אך אחר שמברר לקמיה דאפילו גלו מקצתן מדכתיב "לכל יושביה" – ממילא אמרינן דמה דצריכין שיהיה יושביה כתיקונן ולא מעורבבין גם כן דוקא כולן וע"כ נקט דאפילו רק שבט יהודה בבנימין. כנלע"ד:
לכל יושביה. פי' מדכתיב "לכל" משמע דוקא שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן וע"כ נמצאת אומר כיון שגלו וכו' וכן איתא בגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e