מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 16 · פסוק 1

שמור את חדש האביב בשלשה מקומות מזכיר פרשת מועדות בתורת כהנים מפני סדרם בחומש הפקודים מפני הקרבן במשנה תורה מפני העבור ללמדך ששמע משה פרשת מועדות מסיני ואמרה לישראל וחזר ושנאה להן בשעת מיתה:

ד״א אמר להן הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות החג בחג:

מיכן אמ' משה הזהיר את ישראל להיות שונין בענין ודורשין בו:

שמור את חדש האביב שמרו את הפסח שיהי' בזמן האביב מכן שבית דין מצווין לעבר את השנה כדי שיהיו השנים שני חמה ויבואו כל המועדות בזמנן ואיזה הוא זמנן בפסח על האביב שנ' שמור את חד' הא' בעצרת על הקציר ועל הבכורים שנ' (שמות כג טז) וחג הקציר בכורי מעשיך ובחג על האסיף ועל התקופה שנ' (שם לד כב) וחג האסיף תקופת השנה אבל לא שמענו את מה יעבר וכשהוא אומר שמור את חדש האביב ועשית פסח שמור את הפסח לאביב ואביב לפסח שיבוא אביב בזמנו הא כיצד עבר את אדר שיבוא הפסח באביב:

ר' נתן אומר שמור את חדש האביב חדש הסמוך לאביב את מעבר ואיזה זה אדר:

והואיל וחדש מתעבר ושנה מתעברת מה חדש אחד משלשים בו אף שנה אחד משלשים בה ת״ל שמור את חדש את חדש את מעבר אין את מעבר אחד משלשים בה:

או מה השנה אחד משנים עשר בה אף החדש אחד משנים עשר בו ת״ל (ויק' כג ו) בחמשה עשר יום לחדש יום לחדש את מעבר אין את מעבר אחד משנים עשר בו:

או אם ביחל אביב ובא תהא מונע חדש מן השנה ת״ל (שמות יג י) ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה מוסיף את אין את מונע:

שמור את חדש האביב ועשית פסח מה פסח אין את עושה אלא בבית הבחירה אף עיבורין לא תהא מעבר אלא בבית הבחירה:

ועשית פסח לד' אלהיך אין לי אלא בפני הבית שלא בפני הבית מנין ת״ל כי בחדש האביב הוציאך ד' א' מ' לי' בין בפני הבית בין שלא בפני הבית:

הוציאך ד' א' מ' ל' זכר לנסים שנעשו לך בלילה אתה אומר זכר לנסים שנעשו לך בלילה או לא בא ללמד אלא שיצאו בלילה וכשהוא אומר (שם יב מא) ויהי בעצם היום הזה יצ' כל צב' ד' מא' מ' מגיד שלא יצאו אלא ביום הא מה ת״ל הוצ' ד' א' מ' לי' זכר לנסים שנעשו לך בלילה, ר' נתן אומר בלילה נגאלו אבל לא יצאו אלא ביום: