מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 23 · פסוק 5

על דבר על העצה וה״א (מיכה ו ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב:

אשר לא קד' את' בל' ובמ' בדרך בשעת טירופכם:

בצא' ממ' בשעת גאולתכם:

ואשר שכר על' את בל' בן בעור הרי הדבר נויי לבלעם:

ר' שמעון אומ' קשה היא הפרוסה שעל ידיה נדחו שתי אומות עמון ומואב שנ' על דבר אשר לא קד' את' בל' ובמ' וכי צריכין היו להם ישראל והלא כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה המן יורד להם והשליו מצוי להם וענני כבוד מקיפין עליהן אלא אפלו על דבר:

אמר ר' אלעזר דרך ארץ היא הבא מן הדרך מקדימין אתו במאכל ובמשקה מפני מה טעמו של דבר מגיד על דבר:

אשר לא קד' את' אמר הקב״ה אני הכתבתי בתורתי (ב ט) אל תצר את מואב והן משלמין רעה תחת טובה עליהם נאמר (משלי יז יג) משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו ולא עוד אלא שאף לוט אביהם לא שלחתיו מתוך ההפכה אלא בשביל זכות אברהם שנ' (ברא' יט כט) ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלה' את אב' ויש' את לוט והן כפרו במלח יחזרו לחטייה שלהם שנ' (ע' צפני' ב ט) לכן חי אני נאם ה' אלה' אלהי ישראל כי מואב כסדום תהיה ולא עוד אלא ששכרו לבלעם בן בעור לקלל את ישראל שנ' ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור ולא עוד אלא ששלחו לנבוכדנצר לבוא על ישר' להחריב את בית המקדש: