מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 32 · פסוק 18

צור יל' תשי אמ' להן הקב״ה שיכחתם אותי בזכיות אבותיכם שנ' (ישע' נא א) הביטו אל צור חצב' אל אבר' אביכם:

ד״א צור יל' תשי אמ' להן הקב״ה בשעה שאני מבקש להיטיב לכם אתם כאלו מתישים כוח גדול שלמעלן עמדתם על הים ואמרתם (שמות טו ב) זה אלי ואנ' בקשתי להיטיב לכם חזרתם בכם ואמרתם (במד' יד ד) נתנה ראש ונשו' מצ':

עמדתם לפני הר סיני ואמ' (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נע' ונש' בקשתי להיטיב לכם חזרתם בכם ואמ' (שם לב ד) אלה אלהיך יש' הוי בשעה שאני מבקש להיטיב לכם כאלו מתישין כוח גדול שלמעלן:

ד״א צור ילדך תשי אמ' להן הקב״ה עשיתם אותי כאלו זכר מבקש לילד ואינו יולד אם תהא אשה יושבת על המשבר אינה מצטערת צירים אוחזוהו כצירי ילדה (ע' ישעי' כא ג) אם יהיו שנים במעיה אינה מצטערת כי באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה (מ״ב יט ג) אם תהא חולה ומבכרת אינה מצטערת כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה (יר' ד לא) אם יהיה זכר שאין דרכו לילד והוא מבקש לילד אין זה צער כפול ומכופל שנ' שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו (יר' ל ו):

הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו (שם ז):

ותשכח אל מחל' ר' מאיר אומ' שחל בך ונצטער בך כענין שנ' (תה' מח ז) חיל כיולדה:

ר' יהודה אומ' שעשה אותך מחילים מחילים שאם תעלה אחת מהן על גבי חברתה אי אפשר לך לחיות:

ד״א ותשכח אל מח' שהוא חולל כל העולם כולו בעבורך שנ' (תה' כט ט) קול ה' יחולל אילות:

ד״א ותשכח אל מח' שהיחל שמו עליך מה שלא היחל על כל אומה ומלכות ביום מתן תורה שנ' (שמות כ ב) אנכי ה' אלהיך:

ד״א ותשכח אל מח' ר' נחמיה אומ' עושה אותך חולין בשעה שאין אתה עושה רצונו:

ד״א ותשכח אל מח' מוחל לך שהו מוחל לך על כל עונותיך: