מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 32 · פסוק 30

איכה ירדף אחד אלף אמ' להן הקב״ה אלו קיימתם את התורה הייתי עושה לכם הבטחתי והייתם אומ' הרי אחד ממנו רודף מאומות העו' אלף ושנים מניסים רבבה אבל עכשו אינו כן אלא אחד מאומות העולם רודף מכם אלף ושנים מניסים רבבה ללמדך שהחאט גורם וה״א בדוד (ש״ב כג ח עיי״ש) והוא עורר את חניתו על שמנה מאות חלל בפעם אחת והיה מתאנח על מאתים שנ' איכה יר' אחד אלף משיבה רוח הקדש בדבר אוריה החתי (מ״א טו ה) ללמדך שהחט גורם:

אם לא כי צו' מכ' וה' הס' אמ' להן הקב״ה לא תהו סבורים שאני מוסר אתכם ביד שונאיכם ביד ערילים ביד טמאים אלא אני עצמי מוסר ומסגיר:

וכבר היה מעשה שהיו זבובים מוסרים ביהודה:

ר' חנינא בן גמליאל אומ' משל אדם אומ' לחברו עבד בעל קרי אני מוכר לך שלא תהו סבורים שאני מוסר אתכם כטהורים ביד טמאים אלא כטמאים ביד טהורים ומנין שאין מסגירין אלא טמא שנ' (ויק' יג ד עיי״ש) והסגיר הכהן את הנגע טמא הוא:

מעשה בפולמוס ביהודה שהיה דיקריון אחד רודף אחר בן ישראל להרגו ייגעו ולא הגיעו בו יצא נחש ונכרך על עקיבו ירד מעל הסוס להרגו אמ' לו אל תהרגני עד שאומ' לך דבר אחד אמ' לו לא תהו סבורים שבשביל שאתם גבורים ממנו אנו מסורים בידכם אלא אם לא כי צו' מכ':

מעשה ברוביה אחת שנשבית היא ועשר שפחותיה נטלה יוני אחד והיה מגדלה בתוך ביתו ובא בעל החלום ואמ' לו הוציא רוביה זו מתוך ביתך אמרה לו אשתו אל תוציאה שוב בא בעל החלום ואמ' לו הוציא הרוביה מתוך ביתך אמ' לו אשתו אל תוציאה שוב בא בעל החלום ואמ' לו הוציאה מתוך ביתך ואם אתה מוציאה מוטב ואם לאו הריני הורגך עמד והוציאה מתוך ביתו והיה מהלך אחריה אמ' אלך ואראה מה יהיה בסופה של רוביה זו כשהיתה מהלכת בדרך הלכה וישבה לה על העין צמאה ירדה לשתות מים מן העין כיון שהניחה ידה על הכותל יצא עליה העכס ונשכה ומתה והיתה צפה על פני המים ירד ונטלה וקברה בא ואמ' לאשתו בתי לא כעס עליהם אלא אביהם שבשמים לקיים אם לא כי צו' מכ':