מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 33 · פסוק 21

וירא רא' לו הבא בראש עכשיו בא בראש לעתיד:

כי שם חל' מחקק ספון זה קבורתו של משה שנתונה בחלקו שלגד והלא לא מת אלא בחלקו שלראובן שנ' (לב מט) עלה אל הר העב' הזה הר נבו ואין נבו אלא חלקו שלראובן שנ' (במדבר לב לז) ובני ראובן בנו [וגו'] ומה ת״ל כי שם חל' מח' ספ' מלמד שהיה משה מוטל בכנפי השכינה מחלקו שלראובן לחלקו שלגד ומלאכי שרת מספידין עליו ואומ' יבוא שלום (ישע' נז ב) וזה אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן הקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ופתיחת פי הארץ שבלעה את הרשעים ופתיחת פי האתון שקיללה את הרשע ומערה שעמד בה משה ואליהו וקבורתו שלמשה שהיא אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות:

ויתא רא' עם שעשה את התורה תוים תוים:

ד״א ויתא רא' עם מלמד שעתיד משה ליכנס בין חבורה לחבורה בראש חבורה שלבעלי מקרא ובראש חבורה שלבעלי משנה ובראש חבורה שלבעלי תלמוד ונוטל שכר עם כל אחד ואחד וה״א (ישע' נג יב) לכן אחלק לו ברבים:

צדקת ה' עשה ומש' עם ישר' וכי מה עשה משה צדקה עם ישראל והלא כל אותן ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר היה המן יורד להם והבאר עולה להם והשליו מצוי להם וענני כבוד מקיפין אותן וכי מה עשה משה עם ישראל אלא שהכתיב להם בתורה (טו ז) לא תאמץ את לבבך ועושה צדקה בליבב שלום על אחת כמה וכמה:

צדקת ה' עשה ומ' עם יש' מלמד שצדקה תלויה בדין תחת כסא הכבוד שנ' (ישע' נו א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה: