מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 26 · פסוק 13

ואמ' לפני ה' אלהיך זו היא שהיה ר' שמעון בן יוחאי אומ' שבחו אדם אומר בקול נמוך גניו אדם אומרו בקול גבוה:

ואמרת בכל לשון שאתה אומר:

לפני ה' אלהיך זה ודוי מעשר:

בערתי הק' זה מעשר שני ונטע רבעי:

מן הבית זו חלה:

נתתיו ללוי זה מעשר ראשון:

וגם נתתיו זו תרומה ותרומת מעשר:

ללוי ולגר לית' ולאלמ' זה מעשר [עני] ולקט שכחה ופיאה אע׳׳פ שאין לקט שכחה ופיאה מעכבין את הודוי:

ד״א בערתי הק' אלו הבכורים:

מן הבית מה שבבית מעכב לא מה שבשדה:

שאל תלמיד אחד את ר' נחוניא בן הקנה איש אמהום אמר לו עביטי זתים וחמש שבלים מה הן לעכב את הודוי אמ' לו בערתי הק' מן הב' מה שבבית מעכב לא מה שבשדה:

נכנס ר' יהושע אצלו אמ' לו שמעת מה שאל תלמיד זה אמר לו מה אמרת לו אמ' לו בערתי הק' מן הבית מה שבבית מעכב לא מה שבשדה אמ' לו אומר לך דבר שראו עני לא מה ששמעו אזני פעם אחת עליתי לשוק העליון לשער האשפות שבירושלם ומצאתי שם את רבן שמען בן גמליאל ואת רבן יוחנן בן זכאי יושבים ושתי מגלות פתוחות לפניהם ויוחנן סופר חלה עומד לפניהם ודיו וקולמוס בידו אמרו לו כתוב איגרות משמעון בן גמליאל ומיוחנן בן זכאי לאחינו שבדרום העליון והתחתון ושלחליל ולשבעת פלכי הדרום שלום ידוע יהא לכם שהגיעה השנה הרביעית ואדיין קדשי שמים לא נתבערו אלא שתמהרו ותביאו חמש שבלים שהן מעכבות את הודוי ולא אנחנו התחלנו לכתוב לכם אלא אבותינו היו כותבין לאבותיכם:

אמרו לו כתוב איגרת שנית משמעון בן גמליאל ומיוחנן בן זכאי לאחינו שבגליל העליון והתחתון ולסימוניא ולעובד בית הלל שלום ידוע יהא לכם שהגיעה השנה הרביעית ואדיין קדשי שמים לא נתבערו אלא שתמהרו ותביאו עביטי זתים שהן מעכבין את הודוי ולא אנחנו התחלנו לכתוב לכם אלא אבותינו היו כותבין לאבותיכם אמר לו מה את מקיים בערתי הקדש מן הבית אמר לו מה שבבית מעכב לא מה שבראש האילן:

ככל מצות' שאם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות:

אשר צוי' לא נתתיו למי שאינו ראוי לו:

לא עברתי ממצ' לא הפרשתי ממין על שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש:

ולא שכח' לא שכחתי מלברכך ומלזכיר שמך עליו: