קריאה במקור

מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 18 · פסוק 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וחובר חבר אחד חובר גדול ואחד חובר קטן אפלו נחשים ועקרבים:
2
ושואל אוב זה פיתום המדבר משחיו:
3
וידעני זה שעצם ידעני בפיו הן עצמן בסקלה והשואל בהן באזהרה:
4
ודורש אל המתים זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה:
5
כשהיה ר' עקיבה מגיע למקרא הזה היה בוכה ואמר חבל עלינו ומה המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טומאה שורה עליו רוח טומאה המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טהרה על אחת כמה וכמה אבל מה אעשה שעונותינו גרמו לנו שנ' (ישע' נט ב) כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם:
6
לא ימצא בך מע' בנו וב' באש וחבר חבר שומע אני לא יהא חייב עד שיעבור על כולם כאחת ת״ל לא תנחשו ולא תעוננו אלו היו בכלל ויצאו מוצא מן הכלל ללמד על הכלל מה אלו אם עשה כולן כאחת חייב כל אחד ואחד בפני עצמו חייב אף אלו אם עשה כולן כאחת חייב כל אחד ואחד בפני עצמו חייב:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Berlin, 1908
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001738025/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: f9a02adeba0597487fc52a6ec23595fbd8e2089b05d8c95f62e9ad5cfb22153d