מדרש תנאים על ספר דברים · פרק 32 · פסוק 43

הרנינו גוים עמו עתידין אומות העולם להיות מתרגזין למחר כשתבוא גאלה לישראל שנ' (תה' צט א) ה' מלך ירגזו עמים ואין זו תחלה להם שכבר רגזו מקודם שנ' (שמות טו יד) שמעו עמים ירג':

ד״א הרנינו גוים עמו עתידין אומות העולם להיות משבחין לפני ישראל למחר כשתבוא גאלה לישראל שנ' הרנינו גוים עמו אין לי אלא אומות העולם שמים וארץ מנ' שנ' (ישע' מד כג) רנו שמים כי עשה [ה']:

חמה ולבנה מנ' שנ' (ישע' ל כו) והיה אור הלבנה כאור החמה:

הרים וגבעות מנ' שנ' (שם נה יב) כי בשמחה תצ' ובשלום תוב' ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה:

שדות מנ' שנ' (תה' צו יב) יעלז שדי וכל אשר בו:

אילנות מנ' שנ' (שם) אז ירננו עצי היער:

נהרות מנ' שנ' (שם צח ח) נהרות ימח' כף:

מעינות מנ' שנ' (שם פז ז) ושרים כחוללים כל מעיני בך:

מדברות מנ' שנ' (ישע' לה א) ישושם מדבר:

אבות מנ' שנ' (שם מב יא) ירנו יושבי סלע:

נביאים מנ' שנ' (שם) מראש הרים יצווחו:

צדיקים מנ' שנ' (תה' לג א) רננו צדיקים בה':

ישרים מנ' שנ' (שם) לישרים נאוה תהלה:

חסידים מנ' שנ' (שם קמט ה) יעלזו חסידים בכבוד:

ישראל מנ' שנ' (יר' לא יא) ובאו ורננו במרום ציון:

כי דם עב' יק' ונק' הרי כאן שתי נקימות נקם על הדם ונקם על החמס מנ' אתה אומ' שכל חמס וחמס שאומות העולם חומסין מישראל הקב״ה מעלה עליהם כאלו דם נקי שפכו בתוכם שנ' (עוב' א י) מחמס אחיך יעקב:

וקבצתי את כל הגוים והורדתים (יואל ד ב) מהוא אומ' מצרים לשמה תהיה ויהודה לעולם תשב (יואל ד יט - כא ע״ש):

ונקיתי דמם לא נקיתי מפני מה וה' שוכן בציון:

מנ' אתה אומ' שירידתן שלאומות בתוך גיהנם כפרה על נפשותיהן שלישראל בעולם הזה שנ' (ישע' מג ג - ד) כי אני ה' אלהיך קדוש ישראל מפני מה מאשר יקרת בעיני:

מנ' אתה אומ' שהריגתן שלישראל בעולם הזה כפרה על עונותיהם לעתיד לבוא שנ' (תה' עט א) מזמור לאסף אלה' באו גוים:

נתנו את נבלת עבד' שפכו דמם כמים (שם ב - ג) ובסוף הענין מהוא אומר (שם ט) עזרינו אלהי ישעינו:

וכפר אדמתו עמו מיכן אמ' כל הנקבר בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח כת' התם (שמות כ כא) מזבח אדמה תעשה לי וכת' הכא וכפר אדמתו עמו:

ד״א וכפר אדמתו עמו מיכן אמ' כל היושב בארץ ישראל ארץ ישראל מכפרת עליו שנ' (ישע' לג כד) העם היושב בה נשוא עון ואדין הדבר תלי בדלא תלי אין אנו יודעין אם פורקים עונותיהם עליה ואם נושאין עונותיהן עליה וכשהוא אומ' (יר' נא ה) כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל הוי שפורקין עונותיהן עליה מיכן היה ר' מאיר אומ' כל הדר בארץ ישראל וקורא קרית שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקדש מבושר הוא שיש לו חלק לעולם הבא:

נמצינו למידים שגדולה השירה הזו שיש בה עכשו ויש בה לשעבר ויש בה לימות המשיח ויש בה לעתיד לבוא ויש בה לעולם הזה ויש בה לעולם הבא: